הקלעות חברה לקשיים כלכליים

במאמר זה, אותו אני מפרסם במסגרת סדרת המאמרים על הליך פירוק חברה, אסקור את הסימנים המוקדים העשויים להצביע על הקלעות חברה לקשיים כלכליים והמזהירים מפני חשיפתה של החברה לסיכונים של חדלות פירעון.

הקלעות חברה לקשיים כלכליים:
המציאות הכלכלית והפיננסית המורכבת של ימינו עלולה להוביל לעיתים למשברים כלכליים ולהביא חברות מצליחות להתדרדרות במצבן ואף למצב של חדלות פירעון. במצב דברים כזה הנהלת החברה לעיתים מוצאת את עצמה מופתעת ולא מוכנה לניהול החברה במציאות הכלכלית אליה נקלעה.

טרם הגעת חברה למצב של חדלות פירעון קיימים סימנים מקדימים המעידים על היקלעותה לקשיים כלכליים:

תזרים מזומנים שלילי עקב גידול בהוצאות החברה לצד ירידה בהכנסות; ירידה משמעותית בביקוש למוצרי החברה; עזיבת לקוחות עיקריים את החברה; קשיים בתשלומים לספקים; חריגה ממסגרת האשראי של החברה בבנק ונטילה של הלוואות חוץ בנקאיות; ירידה או קיצוץ ברמת השירותים של החברה ללקוחות; איחורים בתשלום משכורותיהם של עובדי החברה לאורך מספר חודשים או תשלום חלקי של משכורות העובדים; תשלום חלקי או אי תשלום של כספים עבור ביטוחים פנסיונים של העובדים.

איתור סימנים מקדימים אלו ונוספים, המעידים על התדרדרות מצבה של החברה והיקלעותה לקשיים כלכליים, מאפשרים להנהלת החברה לנקוט בצעדים שונים, בניסיון להבריא את החברה ולהימנע מפתיחה בהליכי חדלות פירעון.
לחילופין, הדבר יכול לאפשר לחברה להיערך באופן נכון להתמודדות עם הליך חדלות הפירעון, להקטין מראש את חובות החברה והתחייבויותיה הכספיות לספקיה ולנושיה ולהקטין את הנזק הכלכלי שיגרם.

לצורך בחינת דרכי ההתמודדות האפשריות ויצירת מתווה פעולה, החברה נדרשת במרבית המקרים לפנות מראש לקבלת יעוץ מקצועי מידי רואי חשבון או עורכי דין המתמחים בתחום זה.

במאמר הבא אסקור את הפתרונות האפשריים בהם יכולה חברה אשר נקלעה לקשיים כלכליים והעומדת במשבר כלכלי ובפני חדלות פירעון לפעול, בין בדרכים כלכליות מסחריות או משפטיות על מנת לנסות ולצאת מהמשבר אליו נקלעה. 

פירוק חברה - הליך פירוק חברה - מניהול לחדלות פירעון

בסדרת המאמרים הבאה, אסקור ואפרט את הליך פירוק חברה חדלת פירעון והשפעות התהליך על החברה, בעלי המניות, העובדים והנושים של החברה.

בחרתי לעסוק במאמרים אלו בהליך פירוק חברה שכן נושא זה משלב בתוכו את תחומי הכלכלה והמשפט. השאלה האם חברה הינה חדלת פירעון היא שאלה כלכלית ולפיה נדרש לבחון האם החברה מסוגלת לפרוע את כל התחייבויותיה או לא. הליך הפירוק הוא הדרך המשפטית להתמודד עם המצב הכלכלי של חברה. הליך הפירוק אינו עוסק רק בשאלות המשפטיות של אופן הפירוק של החברה אלא גם מנסה להתמודד עם זמן הביניים, עם הבעיות הכלכליות של מצב חדלות הפירעון.

במציאות הכלכלית והפיננסית המורכבת של ימינו, קורה לעתים שחברה איננה מצליחה בעסקיה, צוברת חובות ומגיעה למצב של חדלות פירעון. במצב זה ישנה חשיבות רבה לאיתור סמנים מקדימים המעידים על התדרדרות מצבה של החברה על מנת לאפשר להנהלה להיערך למציאת פתרון להבראת החברה במידה והדבר אפשרי, או להתמודד עם הליך של חדלות פירעון תוך הקטנה מראש של החובות והנזק הכלכלי שיגרם.

במאמרים אלו אסקור את האפשרויות העומדות בפני החברה ואתמקד בביצוע נכון של הליך פירוק חברה הנדרש על מנת להבטיח שהנזק שיגרם לחברה ולנושים יהיה קטן ככל הניתן והתמורה של מימוש נכסי החברה יהיה מרבי וישמש לפירעון חובות החברה.

בית המשפט מנהל ושולט בהליך הפירוק באמצעות בעל תפקיד - מנהל מיוחד או מפרק זמני, שתפקידו לנהל את החברה, להתמודד עם הבעיות הכלכליות ולפעול בהתאם לסדר שלבי הפירוק הקבועים בחוק או בהתאם להחלטות בית המשפט. ביצוע של הליך פירוק נכון של חברה עשוי להוביל לסיום המועיל ביותר של פעילות החברה.

המאמרים יחולקו לשני חלקים – פרק תיאורטי וחלק מעשי. בפרק התיאורטי אציג סקירה ספרותית בה אתייחס לגורמים המובילים חברה למצב של חדלות פירעון, פתרונות אפשריים למצב, גורמים המורשים להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק חברה, עילות להגדרת חברה כחדלת פירעון, שיקול דעת בית משפט, סמכויותיו ותפקידיו של בעל התפקיד הממונה.

בפרק המעשי אתייחס למקרים אמיתיים של פירוק חברה באמצעות בית משפט. לצורך כך אסקור מקרים אשר פורסמו בעיתונות תוך ליווי תהליך הפירוק מתחילתו ועד סופו.

לסיכום, אערוך השוואה בין הפרקים התיאורטי והמעשי במטרה לראות את מידת החפיפה בין האופן בו הליך פירוק חברה אמור להתבצע על פי חוק לבין האופן בו המציאות הכלכלית והמשפטית משפיעה ומעצבת אותו בפועל.

ההיסטוריה של אז, היא האקטאליה של היום

אין דרך טובה להתחיל כתיבה של בלוג מאשר באמצעות נושא הקרוב לליבי ומשלב את שני התחומים בהם אני אוהב לעסוק כעורך דין, פירוק חברות וליקויי בנייה. 

בסיפורה של ענבל אור נמצא השילוב של שניהם.

סיפורנו מתחיל בעיר דרומית (באר שבע) שם גדלה לה עלמת חן, נאה ותמה - ענבל אורקרייף אשר לימים תיקרא ענבל אור.


בשנת 2010 בגיל 34, במה שנראה היה כשיא הזוהר, התראיינה ענבל אור לעיתון מעריב ובכתבה מפרגנת אשר היללה את מעשיה ופועלה, תוארה ענבל אור כ- "כוהנת הנדל"ן החדשה של המדינה", וה"אימפריה" של ענבל אור הוערכה בכתבה בלא פחות מ-200 מיליון ש"ח.
(הקרדיט למעריב באינטרנט  http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/176/703.html)

מעניין כיום לקרוא את הכתבה, שכן היא שופכת אור על התנהלותה העסקית של ענבל אור, ועל התוצאות העסקיות הנחשפות כיום וגורמות לרבים להצטער על אבדן כספם.

מעט היסטוריה, נראה כי ענבל אור החלה את דרכה, במכירת ספרים מדלת לדלת ועשתה חיל בתחום המכירות, כך לדבריה. היא למדה פסיכולוגיה ולאחר מכן גם משפטים, אך ויתרה על התמחות וזאת לטענתה בשל "חוסר זמן".
עם חלוף הזמן עברה ענבל אור לעסוק בתיווך דירות, בתחילה כשכירה ולאחר זמן לא רב, פתחה משרד משל עצמה. נראה היה כי עם ההצלחה הגיעה התיאבון. ענבל אור זיהתה תחום פרוץ, אשר עד היום לא הוסדר כראוי בחקיקה של שיווק, בניה ומכירה של דירות באמצעות קבוצות רכישה. 

באופן רגיל, כאשר פלוני מבקש לבנות בניין ולמכור את הדירות שבנה לאחרים, עליו להיות קבלן רשום, בסיווג מתאים, ולפעול על פי חוק לרבות חוק המכר דירות, לבנות את הדירות על פי תקן, באיכות טובה, להבטיח את כספם של רוכשי הדירה וליתן אחריות לקונה הדירה על פי חוק המכר דירות לאחר מסירת הדירות. 
מניסיוני, כעורך דין, העוסק מזה שנים רבות בטיפול בתביעות ליקויי בניה, אינני אומר כי תהליך זה נקי מפגמים אך הוא עדיף לטעמי אל האופציה האחרת של קבוצות רכישה, שם כל אחד יכול בלי פיקוח הרשויות, בלי ניסיון, בלי הכשרה, בלי רישיון לעסוק בבניה ובקבלנות בניין להגות רעיון לבנות בניין במקום כלשהו. היזם החרוץ יאגד אז קבוצה של רוכשים בכדי לרכוש את הקרקע עליה יבנה הבניין, יגיש בקשות לרשות למתן היתר, יזמין מקבלן ביצוע שירותי בנייה ובאם יתמזל מזלם של הקונים, בבוא הזמן תימסר לידיהם הדירה במצב ראוי למגורים. 
בניגוד לחברו הקבלן, יזם ומארגן קבוצת הרכישה אינו נדרש לתת לקונה חבר קבוצת הרכישה ערבות חוק מכר. העמידה בלוח הזמנים הנה עניין חוזי ופעמים רבות פוטר היזם את עצמו מכך, מחיר הדירה אינו סופי ועלול להתייקר פעמים רבות במהלך הבניה וגם אין ערבות לאיכות או אחריות לליקויי הבניה אשר הינם נפוצים מאוד כחלק מתהליך הבניה.
 
אור זיהתה את הפרצה ואת ההזדמנות ופעלה בחריצות בארגון קבוצות רכישה וכל המרבה הרי זה משובח. אור הגתה רעיונות, ארגנה קבוצות רכישה רבות, התחרתה על רכישת מגרשים ואף הוציאה לפועל חלק מהם. עד לא מזמן, נראה היה מהכותרות המפרגנות להם זכתה בתקשורת, כי היא קשורה לפרויקטים רבים ונראה היה כי היא מצליחה בהם, אלא שבדיעבד התברר, כי בין המצג שהוצג ובין המציאות המרחק היה רב.

לאחרונה, כך התברר הסתבכה אור, ומצאה את עצמה מגישה ביום 24.3.2016 לבית המשפט המחוזי אצל כבוד השופט איתן אורנשטיין, בקשה להקפאת הליכים בשמה ובשם אור סיטי נדל"ן .

אור ביקשה את הגנת בית המשפט על מנת לנסות ולהציל את עסקיה מקריסה מוחלטת, ולאחר דיון בעניין מינה בית המשפט את עו"ד איתן ארז, אשר לו מוניטין בתחום, כנאמן בכדי לבחון את העניין ולראות מה היא מצבת החובות והנכסים של החברות והאם יש סיכוי להסדר חובות.

לאחר חקירה של הנאמן ומשהתברר היקף החובות העצום של קבוצות החברות של ענבל אור, ומנגד התברר כי הקבוצה נעדרת נכסים במידה מספקת בכדי לכסות עליהם ומשהתבררה שיטת השיווק המטרידה בה השתמשו החברות, שיטה אותה תיאר השופט אורנשטיין כ"פרמידה" ניתן ביום 5.4.16 צו לפירוק החברות של ענבל אור והליך הפירוק החל.